"מה זה סקס?" ,"איך באים ילדים לעולם?"- עצם המחשבה על אותה 'שיחה' מעוררת בקרב הורים רבים מתח ובלבול ושאלות כמו - "מתי לדבר? כמה להסביר? איך זה ישפיע על הילדים?" רק שאנחנו שוכחים שילדים לא חיים בבועה. הם שומעים על מין מחברים, באינטרנט, בבית, בבית ספר. הם גם צופים בתכנים מיניים. הם סקרנים, מבולבלים, מוצפים, חווים סערות - ואנחנו ההורים, חייבים להיות העוגן, מבוגרים אחראים שמובילים את השיח ולוקחים עליו אחריות.
מיניות זה לא רק סקס או תנוחות. זה גם נשיות, גבריות, האופן בו אנחנו תופשים את עצמינו ואת העולם. זה גם התפתחות, דימוי עצמי, קשרים, אהבה, זוגיות, אינטימיות, אסרטיביות, מוגנות... כל כך הרבה דברים חשובים. לכן, צריך לשכוח מהמילה 'שיחה' ולהכניס במקומה את המושג 'תקשורת'. תקשורת מתמשכת המורכבת מהרבה שיחות קטנות. תקשורת ישירה ותקשורת מזדמנת, למשל בזמן צפייה יחד בתוכנית טלוויזיה או סביב אירוע שקרה בבי"ס, או בחדשות או ברשת.
אבל לפני כן חשוב לברר עם עצמנו מה העמדות שלנו לגבי מיניות בכלל וכל מיני סוגיות שקשורות לזה, למשל קיום יחסי מין, אוננות, נטייה מינית. תקשורת בין ההורים (במידה ולא מדובר במשפחה יחידנית). לגבי המסרים שחשוב לנו כזוג להעביר מאפשרת להיות 'בראש אחד' ולמנוע בלבול מהילדים.
כשמדובר בתקשורת מינית בריאה כדאי לשמור לעצמנו את ה-'היסטריה הפולנית'. קל להילחץ ולהתמקד בסיכונים כמו 'מי שלא נזהרת - נכנסת להריון וחוטפת מחלות', אבל זה לא מה שאנחנו רוצים. תקשורת על מיניות היא לא הפחדות, ולא שיעור ביולוגיה.
תחשבו על גישה חיובית, מקרבת, ובעיקר- כנה. אנחנו לא מטיפים, ולא מרצים. אנחנו רוצים לשמוע מה הילד שלנו חושב, יודע, רואה... אנחנו יכולים לשתף בחוויות שלנו, להביע את הערכים שלנו, אבל בעיקר לדבר באופן ישיר, ברור, ניתן לדבר על הכול. אנחנו ההורים במבוכה, גם הילדים במבוכה, הדרך היחידה להתגבר על זה היא לעשות את זה.
ואל תשכחו - אנשים עושים סקס כי זה נעים ובלי מין הילדים שלנו לא היו כאן בעולם!.
פרטים נוספים באתר של מכון ארגמן