הגילוי שבן או הבת הזוג בוגדים בנו הוא אחד מהמשברים הכי עמוקים שזוג יכול לחוות. מה קורה כאשר לא מדובר ברומן יחיד? מה קורה כאשר מתגלה כי לאורך שנים בן הזוג ניהל חיים מיניים מקבילים באמצעות פורנוגרפיה או צ'טים מיניים ? מה קורה כאשר מתגלה כי החסכון בבנק הלך לטובת נשים אחרות ?
מדובר בתופעה נפוצה מאוד וזוגות רבים שבוחרים לא "לפרק את החבילה" וללכת לטיפול זוגי או מיני, בו מנסים להבין את הדינמיקה הזוגית ולעבוד על הקשר הזוגי. מצבים אלו הם מורכבים ומצריכים גישה שונה מהגישות הקלאסיות המקובלות.
גילוי, לרוב אקראי, כי בן/ת הזוג קיימו חיים מיניים מחוץ להסכם הזוגי עלול להיות טראומטי. במיוחד כאשר מתברר כי מדובר בהתנהגות מתמשכת וחזרתית לאורך זמן, זהו מצב של התרסקות - חוסר בטחון כללי, חוסר אמון בבן הזוג, בקשר הזוגי, בעצמי.
התגובות לאחר גילוי שכזה דומות לתסמיני טראומה - הלם, חרדה, חוסר תפקוד, התפרצויות בכי, קשיי שינה, חוסר תיאבון, פלאשבקים, רגישות גבוהה, התפרצויות, דכאון...מצב הנמשך זמן רב.
הטראומה של הצד הנבגד היא הטראומה העיקרית, לא המשנית. ויש להתייחס לכך בכל הרצינות.
בנות ובני זוג רבים מדווחים כי ישנה מהם ציפייה - מבן הזוג, בני משפחה, מטפלים - לסלוח, ולהמשיך הלאה. אבל אי אפשר להמשיך מיד הלאה. מה עוד שבמקרים רבים הגילוי הראשוני הוא רק חלקי ולאורך הזמן מתגלים עוד אירועים, קשרים, מצבים מיניים, הוצאת כספים...
טיפול במצבים אלו מחייב התערבות מקצועית הרואה בצד הנבגד - קורבן למצב, אדם בטראומה.
גם הצד הפוגע, הבוגד, נמצא כמובן בטראומה מעצם חשיפת החיים הסודיים, המחירים שצריך לשלם, אובדן החיים כפי שהכיר, אובדן האמון. גם הוא במצוקה סביב ההתנהגות המינית שהשתלטה על חייו. כל אחד צריך התייחסות ייחודית, לפני שנכנסים לטיפול זוגי. אין פה צדדים שווים.
בשל המורכבות הרבה חשוב להגיע למקום טיפולי המכיר את התופעה משני הצדדים ומסוגל לתת מענה רגיש ומותאם למצב זה. מענה שייתן תחושת בטחון ומוגנות, מענה שיסייע בהבנת המצב ללא האשמת בן הזוג הנבגד. מקום שמסוגל לתת התייחסות מעמיקה להתנהגות המינית של בן הזוג הבוגד, מקום שיכול לתמוך בזוג ולכוון אותם לקראת עתיד בריא.
פרטים נוספים באתר של מכון ארגמן